Kavanot: The Open Society and Its Enemies

בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול (שמואל א טו:ג): לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק, אמר:…ואם אדם חטא, בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו, קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו: אַל־תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה. ובשעה שאמר לו שאול לדואג (שמואל א כב:יח): סֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנִים, יצאה בת קול ואמרה לו: אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה.

The philosopher Karl Popper may be best known for his “paradox of tolerance,” a term that comes from a footnote in his book The Open Society and Its Enemies. The paradox states that a society that tolerates intolerance can eventually succumb to it, and as a result intolerance of intolerance—even resisting it by force—may be necessary for self-preservation. The paradox is often used to justify hate speech laws and other forms of censorship, based on the rationale that there must be limits to what a tolerant society can accept if it is to survive.