Conspiracy Theory
ו וישמע שאול כי נודע דוד ואנשים אשר אתו; ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו׃
ז ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני: גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות׃
ח כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני; כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה׃
Saul is described as יושב בגבעה…ברמה, which may simply be a place description, but was seen by חז״ל as a hint to Saul’s ingratitude: he owes his position to Samuel, who dwelt in רמה:
אחת שהיתה בגבול בנימן. ורבותינו אמרו (תענית ה,ב): היא היתה רמה של שמואל, ושני מקומות הן, וכן מדרשו: ושאול יושב בגבעה, בזכות האשל הגדול אשר ברמה, שהיה מתפלל עליו.
The depths of Saul’s paranoia can hardly be overstated. He is accusing all of his advisors and relatives (בני ימיני) of betraying him for promises of reward when David is king, and that they don’t even feel bad (אין חלה מכם עלי) about doing it. And it’s not even logical: he says none of them told him about Jonathan’s loyalty to David, but he was clearly aware of it (שמואל א כ:ל): הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי, לבשתך. Note also Saul’s habit of speaking disparagingly of his enemies by referring to them by patronymic: בן ישי.
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה
ט ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול ויאמר: ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב׃
י וישאל לו בה׳ וצידה נתן לו; ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו׃
יא וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים אשר בנב; ויבאו כלם אל המלך׃
Doeg was previously called (שמואל א כא:ח): אביר הרעים אשר לשאול, but here he is נצב על עבדי שאול which has the implication of being subservient (note וכל עבדיו נצבים עליו in the previous paragraph, and (בראשית יח:ח) והוא עמד עליהם תחת העץ, ויאכלו by אברהם). However, Samuel is also described as נצב over his students (שמואל א יט:כ) ושמואל עמד נצב עליהם. So is Doeg lording over the rest of Saul’s council or serving them? I think the ambiguity is intentional; we have a glimpse of the court politics and the jockeying for influence, and Doeg’s comments serves to push himself up the hierarchy a little more.
Ginsburg (Legends of the Jews, IV:74) mentions a tradition that Doeg was one of Saul’s oldest servants, from before he ever became king, and that is hinted at when Saul goes to look for his father’s donkeys:
ג ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול; ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת׃
ד ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו; ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו׃
ה המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו׃
Doeg’s slander is subtle; he doesn’t technically lie, but he presents the facts slightly out of order and in such a way that it make אחימלך a willing conspirator with David:
ב ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן; ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך׃
…ה ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי; כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה׃
…ט ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב; כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ׃
י ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה;
ויאמר דוד אין כמוה תננה לי׃
Doeg leaves out אחימלך's reticence in dealing with David, and emphasizes the fact that אחימלך “שאל לו בה׳”. We interpreted the phrase אחרי האפוד when אחימלך gave David Goliath’s sword as meaning “after consulting the אפוד and the אורים ותומים”. Here Doeg makes it seem part of the conspiracy, and is proof that David is trying to take the kingship from Saul:
ואין נשאלין בהן [באורים ותומים] להדיוט—אלא למלך, או לבית דין, או למי שצורך הציבור בו.
The very fact that אחימלך consults with the אורים ותומים on David’s behalf is proof that he considers David a king.
Interrogation
יב ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב; ויאמר הנני אדני׃
יג ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה׃
יד ויען אחימלך את המלך ויאמר: ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך׃
טו היום החלתי לשאול (לשאל) לו באלקים חלילה לי; אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול׃
טז ויאמר המלך מות תמות אחימלך; אתה וכל בית אביך׃
יז ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני ה׳ כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו (אזני); ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני ה׳׃
Saul refers to the כהן גדול as בן אחיטוב; again, the patronymic is a way of being disparaging. He doesn’t even listen to אחימלך's defense that he had no reason to doubt David’s claim that he was working under Saul’s orders; David has evidently come often to consult with the אורים ותומים. The only bright spot is the fact that Saul’s servants refuse to obey orders and will not massacre the כהנים of נב.
Disobeying the king is a capital crime. רש״י points out that we learn this from יהושע:
כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת; רק חזק ואמץ׃
But the halacha is very clear from this very pasuk, that we cannot use “I was just following orders” as an excuse:
דרשו אכין ורקין (יהושע א:יח) : כל איש אשר ימרה את פיך וגו׳׳ , יכול אפילו לדבר עבירה תלמוד לומר רק.