<blockquote lang=he><p><b>א</b> ויברח דוד מנוות (מניות) ברמה; ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃ <b>ב</b> ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה (לא יעשה) אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני; ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃ <b>ג</b> וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב; ואולם חי ה׳ וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃ <footer class=source>שמואל א פרק כ</footer></blockquote> <p>The רד״ק points out that at this point David must have been in Saul's good graces, even if David had to flee from ניות initially. He returned to Givat Shaul to talk with Jonathan and as we see later, he was an honored guest at Saul's table. After Saul's נבואה, his paranoia went into remission. Temporarily.</p> <hr/> <h2>Swear Words</h2> <p>Jonathan refuses to believe that his father would try to hurt David; מלבי״ם explains אין זאת as לא להרגך צוה לשמרך רק בהפך לשמרך שלא תברח מלפניו. Saul sent for you at your home with Michal and when you were with Shmuel only for your protection. David has to swear that he is telling the truth before Jonathan believes him. רד״ק explains that Saul had previously sworn never to hurt David. Both David and Saul are צדיקים; there's no reason either one should lie. Surely David is just misinterpreting the evidence.</p> <blockquote lang=he><p><b>ד</b> וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו; ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד׃ <b>ה</b> וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש ה׳ תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח; ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃ <b>ו</b> וישמע שאול בקול יהונתן; וישבע שאול חי ה׳ אם יומת׃ <b>ז</b> ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה; ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום׃</p> <footer class=source>שמואל א פרק יט</footer></blockquote> <hr/> <blockquote lang=he><p><b>ד</b> ויאמר יהונתן אל דוד: מה תאמר נפשך ואעשה לך׃</p> <p><b>ה</b> ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול; ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃ <b>ו</b> אם פקד יפקדני אביך; ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃ <b>ז</b> אם כה יאמר טוב שלום לעבדך; ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃ <b>ח</b> ועשית חסד על עבדך כי בברית ה׳ הבאת את עבדך עמך; ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃</p> <p><b>ט</b> ויאמר יהונתן חלילה לך: כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃</p> <p><b>י</b> ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי; או מה יענך אביך קשה׃</p> <footer class=source>שמואל א פרק כ</footer></blockquote> <p>And we can hear the resignation and sadness in Jonathan's voice as he asks, מה תאמר נפשך ואעשה לך. So David proposes a test: tomorrow is ראש חדש, the occasion of a state dinner, and it would be <i lang=fr> lèse-majesté</i> not to be there. I will provoke him so we can tell what he really feels.</p> <p><cite>Artscroll Tehillim</cite> cites the <cite>Mishbetzos Zahav</cite> that אם כה יאמר טוב may mean not only that Saul is saying "Fine, David can go", but "Good that David is gone"; it may indicate that Saul realizes he is not well and may lose control and strike out at David and it is better that David not be there. In that case as well that would be שלום לעבדך; David could deal with that.<p> <p>David protests again that he has not done anything wrong; "If I have sinned, don't play games with me to bring me back to your father: kill me yourself". So <em>Jonathan</em> has to protest his innocence. But David still isn't sure how to get the results back to him without betraying himself to Saul's spies.</p> <p>The phrase כלתה הרעה מעמו is unusual; כלה usually means "ended, destroyed" but here it means "finalized, decided". We see the same use in מגילת אסתר:</p> <blockquote lang=he><p><b>ה</b> ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה: מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן׃ <b>ו</b> ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה; והמן נבעת מלפני המלך והמלכה׃ <b>ז</b> והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן; והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך׃</p> <footer class=source>אסתר פרק ז</footer></blockquote> <hr/> <h2>The Walls Have Ears</h2> <blockquote lang=he><p><b>יא</b> ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה; ויצאו שניהם השדה׃</p> <footer class=source>שמואל א פרק כ</footer></blockquote> <blockquote lang=he><p>גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר; כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר</p> <footer class=source>קהלת י:כ</footer></blockquote> <blockquote lang=he><p><em>ובעל כנפים יגיד דבר</em> ר׳ לוי אמר אזנים לדרך ואזנים לכותל</p> <footer class=source>ויקרא רבא לב:ב (also קהלת רבא י:כ)</footer></blockquote> <blockquote lang=he><p> תניא אמר ר״ע בשלשה דברים אוהב אני את המדיים: כשחותכין את הבשר אין חותכין אלא על גבי השולחן; כשנושקין אין נושקין אלא על גב היד; וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה. אמר רב אדא בר אהבה מאי קראה (בראשית לא:ד) וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו.</p> <footer class=source>ברכות ח,ב</footer></blockquote> <blockquote lang=he><p>דאמרי אינשי אזנים לכותל</p> <footer class=source>רש״י, שם, ד״ה אלא בשדה</footer></blockquote> <hr/> <blockquote><p>Once is happenstance. Twice is coincidence. Three times, it's enemy action.</p> <footer class=source>Ian Fleming, <cite>Goldfinger</cite></footer></blockquote> <blockquote lang=he><p><b>יב</b> ויאמר יהונתן אל דוד ה׳ אלקי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃ <b>יג</b> כה יעשה ה׳ ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום; ויהי ה׳ עמך כאשר היה עם אבי׃ <b>יד</b> ולא אם עודני חי; ולא תעשה עמדי חסד ה׳ ולא אמות׃ <b>טו</b> ולא תכרית את חסדך מעם ביתי עד עולם; ולא בהכרת ה׳ את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃ <b>טז</b> ויכרת יהונתן עם בית דוד; ובקש ה׳ מיד איבי דוד׃ <b>יז</b> ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו: כי אהבת נפשו אהבו׃</p> <footer class=source>שמואל א פרק כ</footer></blockquote> <p>Jonathan at least realizes that there is potentially some danger, and has them continue the conversation out of earshot. He then agrees to the plan but asks for one more day (David wanted to hide עד הערב השלשית; Jonathan will test his father כעת מחר השלשית) and he is still sure that things will turn out well: הנה טוב אל דוד. But even if Saul does wish you ill (ייטב אל אבי את הרעה עליך) I will let you know and allow you to go in peace.</p> <p>The rest of the paragraph is difficult to parse (five ולא's in 2 psukim!). I would read it the way מלבי״ם does: I acknowledge that you will be king (ויהי ה׳ עמך כאשר היה עם אבי). The usual thing for a new king to do in a contested monarchy is to kill off all his rivals and their entire families. But in our case, I adjure you: may it not be the case that [if I am still alive when you become king and you do not (have mercy on me and not kill me)]. In other words, if I am alive when you become king, don't kill me. And don't destroy my family, even when all your enemies are destroyed (פסוק טו).</p> <p>And Jonathan makes it a covenant (a two-sided agreement) by promising to protect David's family from Saul's wrath.</p>