אין במספר לשון מנין כ״א לשון הגדה, כמו (שופטים ז) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם, (תהליס קמז) לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר, שענינם הוצאת דברים בכלי מטבא, וטעם במספר שמות בהגדת שמות, כל אחד הגיד את שמו.
To summarize the way we are looking at this perek: David is a king of משפט and צדקה, but the people are not. They are still in the mindset that led to the famine of פרק כא, הגרים האלה העשקים בידי עושקיהם כח, אין מנחם לדמעתם, וע״כ חרה אף ה׳ בעמו בימי דוד. In the terms of the מדרש שוחר טוב, בני ישראל לא תבעו בנין בית המקדש. They didn't seek to create the sort of society, one tied together with אהבה, a ציבור, that would be one in which the בית המקדש would be possible. ה׳ punishes them by making them subject to a census that dehumanizes them, turns them into numbers; He shows them exactly what sort of society they have become. That is what ויסף אף ה׳ לחרות בישראל; ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה means. And that will lead to an actual plague, in which thousands will die.
----
So David forces Yoav to conduct this census:
{:he}
>