בס״ד

Kavanot: Catered Affair

Thoughts on Tanach and the Davening

{:style=color:red}
🚧🏗️  Page Still Under Construction

{:he}
> חכמות  בנתה ביתה;    חצבה עמודיה שבעה׃
--משלי ט:א

{:he}
><em>חכמות בנתה ביתה</em>: שב לענין שאמר למעלה שבנין העולם נבנה ע"י החכמה כמו שכתוב ה׳ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, ומדמה בנין העולם לבית...ומצייר שתכף ביום הראשון למעשה בראשית בנתה את ביתה, שבו נבנה בנין הבית הכללי ויצא מן האין אל היש...ואח"ז חצבה עמודיה, שהוא מה שיצאו פרטי העולם כל אחד ביומו שהם עמודי הבית, שהבית שנבנה בדבור הראשון עמד באויר תולה ברפיון על ההיולי, והיה בכח ולא בפועל, ועמודי הבית היו שבעה, שהם שבעת ימי בראשית, שכל אחד הוציא תולדות בזמנו ואז נשתכלל בית העולם על עמודים חזקים, כי גם בשבת נברא העמוד העקרי שהבית הגדול נשען עליו שהיא ההנהגה הפלאיית שבו ינהיג ה' לעת הצורך וישדד חקי הטבע...וגם זה מעמודי החכמה אשר שם עליהם תבל.
--מלבי"ם, משלי ט:א

{:he}
><em>חצבה עמודיה שבעה</em>: שבעת ימי בראשית. ד"א ז' ספרים שיש בתורה ויהי בנסוע הארון ספר לעצמו במסכת שבת.
--רש״י, משלי ט:א

{:he .lines}
><span style=font-size:larger>׆</span>
<b>לה</b> ויהי בנסע הארן  ויאמר משה:  קומה ה׳  ויפצו איביך  וינסו משנאיך  מפניך׃ 
<b>לו</b> ובנחה  יאמר:  שובה ה׳  רבבות אלפי ישראל׃
<span style=font-size:larger>׆</span>
--במדבר פרק י

{:he}
><em>ויהי בנסוע הארון ויאמר משה</em>: פרשה זו עשה לה הקב״ה סימניות מלמעלה ולמטה לומר
שאין זה מקומה. ר׳ אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו
--שבת קטו,ב-קטז,א

>One could suggest that these two psukim serve as more than
just a buffer.  Albeit their brevity, they do describe the
ideal fashion in which Bnei Yisrael should have traveled on
their journey to inherit the Land.  [For example, compare with
Shmot 23:20-27, which describes God's original plan for how
Bnei Yisrael would conquer the land.]
>
To emphasize what "could have been" in contrast to what
actually took place, the Torah intentionally delimits these
two psukim with upside down nun's.
>
If so, then the "three books" of Sefer Bamidbar would be:
>
BOOK ONE: Bnei Yisrael's preparation for their journey (1-10)
     This 'book' is followed by two "versions" of that journey:
>
BOOK TWO: the ideal  (two psukim)--what "could have been"
>
BOOK THREE: the actual journey that "failed"
              (i.e. chapters 11-36)
>
 To accent the tragedy of book three, the Torah first
presents a "glimpse" of what "could have been" in book two--the glorious manner in which Bnei Yisrael could have
travelled, had they not sinned.
--Rabbi Menachem Leibtag, [_Parshat Bha'alotcha_](http://tanach.org/bamidbar/bhal/bhals1.htm)
{:.TODO}
looking at Torah as 7 books symbolizes the idea that Torah is the blueprint of creation, not just of what is, but of what might have been and what might yet be.

{:he}
><em>חצבה עמודיה</em>: אלו שבע עמודין שהעולם עומד
עלהם האמורים בריש פרשת ועתה ישראל גו׳.
--פירוש הגר״א על משלי ט:א 

{:he}
><b>יב</b> ועתה  ישראל מה ה׳ אלקיך  שאל מעמך;  כי אם ליראה את ה׳ אלקיך ללכת בכל דרכיו  ולאהבה אתו  ולעבד את ה׳ אלקיך  בכל לבבך ובכל נפשך׃  <b>יג</b> לשמר את מצות ה׳  ואת חקתיו  אשר אנכי מצוך  היום לטוב  לך׃...<b>טז</b> ומלתם  את ערלת לבבכם; וערפכם לא תקשו  עוד׃
--דברים פרק י

{:he}
>שבעה אלו שבעת הנרות, כנגד שבעה כוכבים ש־(זכריה ד:י) מְשׁוֹטְטִים בְּכׇל הָאָרֶץ.
--במדבר רבה טו:ז

{: .lines}
>What is so special about the lighting the Menorah? My Rebbe, Rav Ahron Soloveichik addresses this issue. The Meiri and other Rishonim say that the Menorah’s  seven lights represent the seven wisdoms. The Rishonim classify them as follows:
1) Tevunah, the ability to understand and draw conclusions
2) The knowledge of nature--in subjects like chemistry and physics
3) The knowledge of the soul--or as Rav Aharon puts it, the study of psychology
4) The knowledge of biology
5) Music
6) Metaphysics…(philosophy)
7) The knowledge of Torah…which is the most significant branch.
--Harry Myles, [_The Seven Branches of Wisdom_](https://haemtza.blogspot.com/2013/05/the-seven-branches-of-wisdom.html)

>The Sages wrote that the Menorah represents wisdom and enlightenment...
>
[E]ach branch of the Menorah is a metaphor for a specific category of intellectual pursuits. God prepared a path for each individual to attain wisdom according to his own character and interests.
>
However, we should be careful not to follow our natural intellectual inclinations exclusively. The Torah stresses that “when you light the lamps” — when we work towards that individual enlightenment that suits our particular character — we should take care that this wisdom will “shine towards the center of the Menorah.” What is the center of the Menorah? This is the wisdom of the Torah itself. We need to draw specifically from the light of Torah, whose source is the underlying unity of all wisdom.
>
In truth, the seven branches of the Menorah are not truly distinct, separate paths. All seven receive light from the unified wisdom with which God enlightens His world. For this reason, the Menorah was fashioned from a single piece of gold, mikshah zahav. The special manner in which the Menorah was formed reveals the underlying unity of all forms of wisdom.
--Rav Kook Torah, [_Beha'alotecha: The Seven Lamps of the Menorah_](https://www.ravkooktorah.org/BEHA62.htm), from [_Gold from the Land of Israel_](https://www.amazon.com/gp/product/1545525552/), pp. 239-240

{:he}
><b>ב</b>  טבחה טבחה  מסכה יינה;    אף  ערכה שלחנה׃<br/>
<b>ג</b>  שלחה נערתיה תקרא     על גפי  מרמי קרת׃<br/>
<b>ד</b>  מי פתי  יסר הנה;    חסר לב  אמרה לו׃<br/>
<b>ה</b>  לכו  לחמו בלחמי;    ושתו  ביין מסכתי׃<br/>
<b>ו</b>  עזבו פתאים וחיו;    ואשרו  בדרך בינה׃
--משלי פרק ט

{:he}
><b>א</b> הוי כל צמא לכו למים  ואשר אין לו כסף; לכו שברו  ואכלו  ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר  יין וחלב׃  <b>ב</b> למה תשקלו כסף בלוא לחם  ויגיעכם בלוא לשבעה; שמעו שמוע אלי ואכלו טוב  ותתענג בדשן נפשכם׃  <b>ג</b> הטו אזנכם ולכו אלי  שמעו ותחי נפשכם; ואכרתה לכם ברית עולם  חסדי דוד הנאמנים׃
--ישעיהו פרק נה

{:he}
>*ויין  ישמח לבב אנוש*     להצהיל פנים משמן;
ולחם     לבב אנוש יסעד׃
--תהילים קד:טו

{:.TODO}
from [last time](prev)

{:he .lines}
><b>ל</b>  ואהיה אצלו  אמון;    ואהיה שעשועים  יום יום; משחקת לפניו בכל עת׃
<b>לא</b>  משחקת  בתבל ארצו;    ושעשעי  את בני אדם׃
--משלי פרק ח

----

{:he}
><b>ז</b>  יסר  לץ לקח לו קלון;    ומוכיח לרשע מומו׃<br/>
<b>ח</b>  אל תוכח לץ  פן ישנאך;    הוכח לחכם  ויאהבך׃<br/>
<b>ט</b>  תן לחכם  ויחכם עוד;    הודע לצדיק  ויוסף לקח׃
--משלי פרק ט

Mishlei's mussar message number ten: Learn to read the room.

{:.TODO}
problem with having חכמה--knowing the right, the ethical thing to do--is that you want to make everyone else right as well. 

{:he .lines}
><b>יז</b> לא תשנא את אחיך  בלבבך; הוכח תוכיח את עמיתך  ולא תשא עליו חטא׃  
<b>יח</b> לא תקם ולא תטר את בני עמך  ואהבת לרעך כמוך;  אני  ה׳׃
--ויקרא פרק יט

{:he}
>הוא [ר' שמעון בן אלעזר] היה אומר: יש לך חבירים מקצתן מוכיחין אותך ומקצתן משבחין אותך. אהוב את המוכיחך ושנא את המשבחך, מפני שמוכיחך מביאך לחיי העולם הבא והמשבחך מוציאך מן העולם.
--אבות דרבי נתן כט:א

{:he}
>מנין לרואה בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו? שנאמר: הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ. הוכיחו ולא קבל, מנין שיחזור ויוכיחנו? תלמוד לומר: תּוֹכִיחַ, מכל מקום. יכול אפילו משתנים פניו? תלמוד לומר: לֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
>
תניא, אמר רבי טרפון: תמיהני אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה, אפילו אמר לו ”טול קיסם מבין עיניך“, אומר לו ”טול קורה מבין עיניך“. אמר רבי אלעזר בן עזריה: תמיהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח.
>
ואמר רבי יוחנן בן נורי: מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי, שהייתי קובל עליו לפני רבן שמעון בריבי, וכל שכן שהוספתי בו אהבה, לקיים מה שנאמר: אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ.
>
...עד היכן תוכחה? רב אמר: עד הכאה, ושמואל אמר: עד קללה, ורבי יוחנן אמר: עד נזיפה. כתנאי: רבי אליעזר אומר: עד הכאה, רבי יהושע אומר: עד קללה, בן עזאי אומר: עד נזיפה.
--ערכין טז,ב

----

{:he}
><b>י</b>  תחלת חכמה  יראת ה׳;    ודעת קדשים בינה׃<br/>
<b>יא</b>  כי בי  ירבו ימיך;    ויוסיפו לך  שנות חיים׃<br/>
<b>יב</b>  אם חכמת  חכמת לך;    ולצת  לבדך תשא׃
--משלי פרק ט

{:he}
><b>יג</b>  אשת כסילות  המיה;    פתיות  ובל ידעה מה׃<br/>
<b>יד</b>  וישבה  לפתח ביתה     על כסא  מרמי קרת׃<br/>
<b>טו</b>  לקרא לעברי דרך;    המישרים  ארחותם׃<br/>
<b>טז</b>  מי פתי  יסר הנה;    וחסר לב  ואמרה לו׃<br/>
<b>יז</b>  מים גנובים ימתקו;    ולחם סתרים ינעם׃<br/>
<b>יח</b>  ולא ידע  כי רפאים שם;    בעמקי שאול קראיה׃
--משלי פרק ט

{:style=color:red}
&#x1F6A7;&#x1F3D7;&#xFE0F;  Page Still Under Construction