This shiur was inspired by Rav Yehudah Copperman’s קדושת פשוטו של מקרא, דין פיקוח נפש במצוות הצלת נפש מישראל but basically is my understanding of the Yarchei Kallah presented last week by the St. Louis Kollel, by Rav Shlomo Cynamon: אסור להציל עצמו בממון חבירו. Any errors are mine, not his.
We’re going to start with a vignette from תנ״ך. שמואל ב פרק כג is the list of הגברים אשר לדוד, David’s band of warriors from his bandit king days.
יא ואחריו שמה בן אגא הררי; ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים׃ יב ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים; ויעש ה׳ תשועה גדולה׃
יג וירדו שלשים (שלשה) מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם; וחית פלשתים חנה בעמק רפאים׃ יד ודוד אז במצודה; ומצב פלשתים אז בית לחם׃ טו ויתאוה דוד ויאמר; מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער׃
The gemara wonders why this story is in a ספר נבואה like שמואל, and says that this really was a halachic/ethical question. David is at war with the Philistines who are hiding in the field. David can burn them out, win the battle and save Israel. But fires are uncontrollable. He will burn down the fields of the people of Yehudah whom he is supposedly helping. אין מים אלא תורה; the nearest בית דין is in Bethlehem.
ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם…רב הונא אמר: גדישים דשעורים דישראל הוו, דהוו מטמרי פלשתים בהו, וקא מיבעיא ליה: מהו להציל עצמו בממון חבירו? שלחו ליה: אסור להציל עצמו בממון חבירו. אבל אתה מלך אתה [ומלך] פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו.
They answer אסור להציל עצמו בממון חבירו. If I desperately need something that you have, even in a life-or-death situation, the Torah says I cannot take it from you. However, the king is different; he can take whatever he deems necessary (the law of eminent domain). Tosafot are bothered by this; doesn’t פיקוח נפש override other laws like לא תגנוב? So they weaken the question to one about reimbursing you later:
מהו להציל עצמו בממון חבירו: איבעיא ליה אי חייב לשלם כשהציל עצמו מפני פקוח נפש.
However, the gemara doesn’t say this, and Raavad (whom we will quote later) takes it literally. פיקוח נפש does not allow taking from others. Now, there may be an obligation for you to give to me, to save me:
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ; אֲנִי ה׳׃
But that doesn’t mean I can take it.
The other point is very important: the Torah doesn’t define what it means to have something. The implication of מלך פורץ לעשות לו דרך and similar rules like הפקר בית דין הפקר and דינה דמלכותא דינה means that, while the halacha protects property rights, society gets to define what “property” and “rights” mean. The king can decide: right now, you don’t own that any more. And that applies to anything we might consider “having”: money, land, objects, human beings, positions of authority, body parts, even our own lives. We talked about this in the context of R' Shimon Shkop’s approach to financial halacha. Similarly, the gemara describes Yehoshua’s civil laws that he established when Israel first came into the land:
ת״ר: עשרה תנאין התנה יהושע…התועה בין הכרמים מפסיג ויורד מפסיג ועולה.
In other words, אסור להציל עצמו בממון חבירו may be technically true, but Yehoshua’s law says I can destroy your vineyard to save myself.
תנאי יהושע למה? איכא למימר שלא היה רשאי לעשות שלא בפני הבעלים והתנה הוא שיהא מותר לפסג ולשלם. ומה שאמרו לו אסור לשרוף כדי להציל שלא בפני הבעלים היה.
Rav Cynamon addressed a טעמי המצוות question: why doesn’t פיקוח נפש allow me to take whatever I need? He starts with Rabbi Meir Simcha from Dvinsk.
Rabbi Meir Simcha from Dvinsk: Rabbi Meir Simcha was one of the most prominent rabbis in the generation before the Holocaust. He…wrote two books: Or Samayach is a collection of novel commentaries on the Mishneh Torah of the Rambam, in depth and with logical analysis. Meshech Chochma is a collection of remarkable commentaries on the Torah. Rabbi Meir Simcha wrote Meshech Chochma first, and he wanted to publish it immediately. But his grandfather, the famous Rabbi Chanania, advised him to wait and warned Rabbi Meir not to do so. He said: If Meshech Chochma appears first you will be known as one who gives sermons, and this will ruin your reputation in the future. Even if you publish Or Samayach later, nothing will change.
מקובל הדבר שרבינו אמר ימים לפני פטירתו וז״ל: לא באתי לעלמא הדין בגלל האור־שמח; העולם יכול היה להתקדם גם בלי אור שמח, מה שהעולם זקוק לו כעת הוא ספר ”משך חכמה“.
I’m a דרשן kind of person, so I like the משך חכמה, but we have to acknowledge both sides, so I will cite the אור שמח as well.
This actually does connect to our parasha:
ויאמר ה׳ אל משה במדין לך שב מצרים; כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך׃
לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך: מוכח דאם היו חיים המבקשים את נפשו לא היה צריך לילך להוציא בנ״י ממצרים אעפ״י שכל ישראל צריכים אליו אינו צריך להכניס עצמו בסכנה. ומזה יצא לרבנו במשנה שהגולה לעיר מקלט אפילו כל ישראל צריכים אליו כיואב ב״צ אינו יוצא.
…ואינו יוצא לא לעדות מצוה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות. ואפילו כל ישראל צריכין לו, אפילו שר צבא ישראל כיואב בן צרויה—אינו יוצא משם לעולם, שנאמר (במדבר לה:כה) [וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס] שָׁמָּה—שם תהא דירתו, שם תהא מיתתו, שם תהא קבורתו.
אינו יוצא משם לעולם: דביצא במזיד מותר להרגו.
We do not force anyone to put their life in danger, however remote, to save others. They can volunteer, but the Torah will not force them to do so. And the Or Sameyach argues that this is true for body parts as well. The Torah does not demand that we risk injury even to save another life. You cannot steal my kidney.
הוסיף רבינו טעם למה אינו יוצא, הלא פקוח נפש דוחה כל מצות שבתורה, ומכש״כ פקוח נפש דכל ישראל ואסתר תוכיח, רק…חוקר כליות ולב הוא אמר כי אם יחם לבב הגואל להרגו אין לו משפט מות…וכיון שהותר דמו לגואל הדם, אין לו להכניס עצמו בספק סכנה עבור הצלת חבירו מסכנה ודאית…
כן מה שראיתי מביאים בשם הרדב״ז שחייב לקוץ את עצמו אבר כדי להציל חבירו, נ״ל דאינו כן.
Rav Cynamon puts all this together by using a term from American jurisprudence: the right of privacy.
The Constitution does not explicitly mention any right of privacy. In a line of decisions, however…the Court has recognized that a right of personal privacy, or a guarantee of certain areas or zones of privacy, does exist under the Constitution. In varying contexts, the Court or individual Justices have, indeed, found at least the roots of that right in the First Amendment…in the penumbras of the Bill of Rights…the Ninth Amendment…or in the concept of liberty guaranteed by the first section of the Fourteenth Amendment…
A right of privacy in this sense doesn’t mean that what I do is secret from the public, but that there are certain things about which I can make decisions that are not controlled by the government. It is what I called before “property rights”. The Torah says that you have your own domain, and I cannot deprive you of that against your will. The underlying halachic principle is that this right exists, and when בית דין imposes גזרות that limit it, even if it is necessary for תיקון עולם, we need to realize that something has been lost.
That is the message of כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך. בני ישראל cannot demand that Moshe sacrifice anything. His rights as a human being demand that he make his own decisions.