This week’s parsha starts with an accounting of the materials used in the משכן, and the details of what they were used for:
What are בגדי השרד? They are meant לשרת בקדש, but that doesn’t tell us anything, and Onkelos doesn’t help:
But identifying בגדי השרד as לְבוּשֵׁי שִׁמּוּשָׁא, “useful cloths”, led to the modern meaning of שרד:
בכ״ד באדר ב׳ תרנ״א פרסם אליעזר בן יהודה בעיתונו ”האור“ רשימה שבה נדרש לחסרונם של תחליפים עבריים לשתי מילים שימושיות למדי: ”אופיסייל“, ו”אופיס“.
כך כתב בן יהודה:
אחד המושגים אשר לא יצרנו לו עדיין שם בלשוננו הוא מה שיאמרו בלעז אופיסייל על כל דבר הנעשה או נאמר בשם הממשלה בשם איזה ועד וכו׳…
בהמשך כותב בן יהודה כי היו שהציעו תחת ”אופיסייל“ את הצירוף ”בדרך המלך“, וכי הוא עצמו משתמש לכך במילה ”רִשְׁמִי“, על פי רַסְמִי הערבית, אך שתי ההצעות אינן נושאות חן בעיניו.
החלופה שמציע בן יהודה עצמו היא ”שָׂרוֹד“…בסוף רשימתו, לאחר שהוא מסביר מדוע מתאים השימוש בשורש שֹר״ד למשמעות זו, מוסיף בן יהודה כמה שורות:
ונוכל עוד לבנות מזה שם משׂרד, לאמור מקום השׂרד, והוא יהיה מכוּון ממש להמילה האנגלית אוֹפיס, שהיא כמו בצרפתית ביוּרוֹ, והיא בית הכתיבה, בית העבודה, בית ה”שרת“ לאיזה דבר, לאיזו חברה—וזכינו לשתי מילים נצרכות מאוד בלשוננו.
The term is first introduced when Betzalel is called to manage the construction:
and again when the items in the משכן are summarized:
But there are no instructions, no details. Every other item is specified down to the cubit, but the בגדי השרד have nothing. What are they?
The gemara notes that the root שרד in תנ״ך means “remnant” (not “אופיסייל”):
And says that בגדי השרד is just another term for the בגדי כהונה:
But that is clearly wrong. The text distinguishes the two: עשו בגדי שרד לשרת בקדש; ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן. And Rashi notes that:
And Rashi then proposes that שרד is cognate with the Aramaic סרד, which means “knit”. Onkelos uses that word for the curtains and the mesh on the altar.
Hence, Artscroll translates בגדי השרד as “the knit vestments”. But the midrash (and many commentators) translate it literally as “remnants”: “cloths made out of the leftovers”:
The Gra makes the point that interpreting בגדי השרד as בגדי כהונה is דרש; Rashi is presenting us with the פשט.
But then, we have to ask, “why”? What is the midrashic connection between בגדי כהונה and בגדי שרד? And we still have the problem of the lack of any instructions. And some more subtle problems: why are they first mentioned in the context of Betzalel and בלב כל חכם לב נתתי חכמה? And why, in our parsha, are they the only items to be made in the past perfect: עשו בגדי שרד?
I think (based on הכתב והקבלה) that it was because ה׳ didn’t care how they were made. There are no instructions; Betzalel could use his own intuition and aesthetic sense. And however they ended up being made, it would be fine. עשו בגדי שרד; they had made the remnant cloths. They just needed to be made.
They needed to be made because all the donations had to be used.
So what is the midrashic connection between בגדי כהונה and בגדי השרד?
The בגדי כהונה serve as a source of כפרה; so too do these remnants. They meant that everyone participated and no one was rejected in building the משכן. When all of כלל ישראל work together for a common purpose, that brings גאולה. The בגדי השרד are called that, to quote the midrash, שבזכותם היתה פליטה ושריד לישראל.