This week's parsha summarizes the past month of construction: {:he} >ותכל כל עבדת משכן אהל מועד; ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה׳ את משה כן עשו׃ --שמות לט:לב ####What's Bothering Danny? The problem (to me) is obvious: why the redundant כן עשו? Once the Torah tells me they did everything, why add that they made it so? The Torah doesn't usually give us Star Trek memes.  And it's important enough, that when Moshe looks at all they had done, the Torah repeats the redundant כן עשו (it's a redundant redundancy!): {:he} ><b>לג</b> ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃...<b>מב</b> ככל אשר צוה ה׳ את משה; כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃ <b>מג</b> וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה ה׳ כן עשו; ויברך אתם משה׃ --שמות פרק לט Now, Ramban says it's just a Torah idiom: {:he} >ויעש נח; ככל אשר צוה אתו אלקים כן עשה׃ --בראשית ו:כב {:he} >שעשה את התיבה ואסף המאכל. ודרך הכתוב לומר "ויעש--כן עשה", לבאר כי לא הפיל דבר מכל אשר ציוה. --רמב"ן, בראשית ו:כב {:he} >וילכו ויעשו בני ישראל; כאשר צוה ה׳ את משה ואהרן כן עשו׃ --שמות יב:כח {:he} >שיצאו מלפני משה והלכו אל הצאן ועשו הפסח בערביים. ודרך הכתוב לכפול ולומר ”כן עשו“, לבאר שלא הפילו דבר מכל אשר צוו, כמו שפירשתי בנח. וכן "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה' כן עשו". --רמב"ן, שמות יב:כח It means "they didn't leave anything out". But is that really relevant here, when the Torah tells us exactly what they did in excruciating detail? Sforno takes the opposite approach. He parses the pasuk differently: ותכל כל עבדת משכן אהל מועד--the work was complete--and ויעשו בני ישראל--the people did it, semicolon--ככל אשר צוה ה׳ את משה כן עשו--and what they did was exactly what ה׳ had commanded. {:he} ><em>ותכל ויעשו בני ישראל</em>: הפעולה כולה על שלימותה נעשתה על ידי כל ישראל, כי קצתם התנדבו ממון וקצתם עשו המלאכה בנדבת לבם לעשות רצון קונם. > <em>כן עשו</em> לא פחות ולא יותר. --ספורנו, שמות לט:לב In other words, where Ramban reads the pasuk to emphasize that the people didn't forget any of the work, Sforno reads it to emphasize that they didn't do any *extra*. But then the כן is redundant; ככל אשר צוה ה׳ את משה עשו would be right. ---- Rashi doesn't seem to help: {:he} ><em>ויעשו בני ישראל</em>: אֶת הַמְּלָאכָה <em>ככל אשר צוה ה'</em> וגו'. --רש״י, שמות לט:לב What does that mean? {:he} ><em>ויעשו בני ישראל המלאכה כו'</em>: הוסיף מלת ”המלאכה“, מפני שכתב לפני זה ”ותכל כל עבודת המשכן“, ואחר כך כתב ”ויעשו בני ישראל ככל אשר ציוה ה'“, משמע ד”ויעשו“ מלתא אחריתי, אחר שעשו וכלו מלאכת המשכן אשר ציווה ה', וזה לא יתכן, ולפיכך הוצרך לומר "ויעשו בני ישראל המלאכה", כלומר דלעיל. --גור אריה, שמות לט:לב If ותכל כל עבדת משכן אהל מועד then ויעשו בני ישראל, maybe they did more than the required, so Rashi is telling us that the מלאכה that is the object of ויעשו בני ישראל is the same as the עבדת משכן אהל מועד (i.e., similar to Sforno). I am very afraid to disagree with Maharal, but I can't see that in Rashi's words. If Rashi is telling us that the object of ויעשו is the עבדת משכן of the previous phrase, why change the word? Rashi should say ויעשו בני ישראל את העבודה ככל אשר צוה ה׳. And we are still left with the redundant כן עשו. David Pardo explains Rashi as separating the עבדת משכן אהל מועד into two parts: {:he} >וכל זה תיקן רבינו במה שהוסיף תיבות ”את המלאכה“; והיינו דידוע דמלאכה כולל ב׳ עניינים: מלאכת ההבאה ומלאכת העשיה. והנה מלאכת ההבאה שוה לכל נפש ישראל, והעשייה אינו אלא לחכמי לב העושים מלאכת הקדש. והיינו דכתיב ”ויעשו בני ישראל את המלאכה“ כלומר ההבאה ”ככל אשר צוה וכו׳ כן עשו“, להביא האומנים והחכמים לו׳ שגם הם האומנים והחכמים כן עשו מלאכת העשייה ככל אשר צוה וכו׳. --משכיל לדוד, שמות לט:לב מלאכה has two meanings in תנ״ך: "work" and "assets": {:he} >והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה; והותר׃ --שמות לו:ז {:he} ><em>והמלאכה היתה דים לכל המלאכה</em>: ומלאכת ההבאה היתה דים של עושי המשכן, לכל המלאכה של משכן, לעשות אותה. --רש״י, שם I don't think that is adequate; why would Rashi explain the pasuk with a word that he knows is ambiguous? ---- The Ohr HaChaim addresses the redundant כן עשו directly, and proposes that כן refers to something *different* from the עבדת משכן אהל מועד. In addition to doing ככל אשר צוה ה׳, the people also did כן. Made כן? Raised Cain? {:he} ><em>אשר צוה וגו' כן עשו</em>: טעם אומרו ”עשו“ ולא הספיק במאמר ”ויעשו“, אולי כי העלה עליהם הכתוב שקיימו כל מה שצוה ה' את משה בתורה... --אור החיים, שמות לט:לב That's the exact opposite of the Maharal. Maharal says there was no additional ככל אשר צוה ה׳; the pasuk is only talking about עבדת משכן אהל מועד. Ohr HaChaim says that the ככל אשר צוה ה׳ את משה כן עשו refers to the תרי״ג מצוות that would continue after the משכן was completed. And perhaps Rashi means that as well. The ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה׳ was the מלאכה--both the donations and the craftsmanship--but כן עשו was something more. The Alschich reads it that way: {:he} ><em>ותכל כל עבודת...ויעשו בני ישראל וכו'</em>: קשה; הל"ל ”ויעשו בני ישראל“ ראשונה, ואח"כ יאמר ”ותכל“. אך יאמר כי גם שהקב"ה מסייע את עושי המצות, מעלה הקב"ה על העוסק בה כאלו הוא עשאה כולה. והנה בעבודת המשכן...לא היו בישראל בקיאים במלאכה אך היתה נעשית מאליה ע"י השגחתו ית'. וזהו ”ותכל כל עבודת“ כאילו כלתה מאליה כי מן השמים היתה נעשית, ואעפ"כ מעלה אליהם הכתוב כאלו ישראל עשו הכל, וזהו ”ויעשו בני ישראל ככל וכו'“ בכ"ף הדמיון, לומר אע"פ שהיו נראים כעושים אך הוא ית' היה עושה את הכל. נמצאו עושים ככל אשר צוה ה' ולא ממש אשר צוה. עם כל זה מעלה עליהם הוא יתב' כעשו ממש את הכל וזה ”כן עשו“. --אלשיך, שמות לט:לב When the משכן was completed, they looked in awe at what they had accomplished. Less than a year from being liberated from abject slavery, they created something worthy of the שכינה:‎ ועשו לי מקדש; ושכנתי בתוכם. Read the pasuk as: ותכל כל עבדת משכן אהל מועד, the work of the tabernacle was completed. ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה׳ את משה, when the people did as much of what ה׳ had commanded as they could, כן עשו, they had made it so (note the past perfect). ---- And the כן that they had made was nothing less than a recapitulation of creation itself. {:he} ><em>ותכל</em>: אית לומר כי עתה כלה מלאכת כל העולם. --קיצור בעל הטורים, שמות לט:לב {:he} ><b>א</b> ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ <b>ב</b> ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה; וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ <b>ג</b> ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אתו; כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות׃ --בראשית פרק ב {:he} >אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד הָעוֹלָם...כְּתִיב: ”וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וגו'“, וּבַמִּשְׁכָּן: ”וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן וגו'“. בִּבְרִיאַת עוֹלָם כְּתִיב: ”וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים“, וּבַמִּשְׁכָּן: ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם“. --במדבר רבה יב:יג And *that* perhaps is what Rashi means by “ויעשו בני ישראל ”אֶת הַמְּלָאכָה. They had done the מלאכה of creation. Just as ה׳ created a space for Man, they created a space for ה׳. And that is what Moshe saw when he blessed them: וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה ה׳ כן עשו; ויברך אתם משה. {:he} ><em>ויברך אתם משה</em>: אמר להם: יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם.(תהילים פרק צ)[תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים...] וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָ־י אֱלֹקֵינוּ עָלֵינוּ [וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ; וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ]. --רש״י, שמות לט:מג I haven't seen anyone make the connection between וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ and כן עשו but it seems obvious that both words are from the same root. כן doesn't just mean "so" but "real, permanent": {:he} ><b>ז</b> ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע; <em>ויהי כן</em>׃ > ...<b>ט</b> ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה; <em>ויהי כן</em>׃ > ...<b>טו</b> והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ; <em>ויהי כן</em>׃ > ...<b>כד</b> ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה; <em>ויהי כן</em>׃...<b>כח</b> ויברך אתם אלקים ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה...<b>ל</b> ...<em>ויהי כן</em>׃ --בראשית פרק א {:he} >ולמה הוסיף "וַיְהִי כֵן"? אבל הוא לומר שהיה כן תמיד כל ימי עולם. --רמב"ן, בראשית א:ז When the work was completed, בני ישראל actually had done what ה׳ had commanded--they had built a place for the שכינה. And כן עשו--they had made it כן, something on a par with the creation of the world. And Moshe sees this--וירא משה את כל המלאכה and behold-- והנה--‎ עשו אתה כאשר צוה ה׳ כן עשו. And he gives them the bracha of וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ--‎הקב״ה has made our creation כן; so too in the future וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ, may everything we do have that same purpose and permanence.