{:style=color:red} 🚧🏗️ Page Still Under Construction {:he .lines} ><b>טו</b> עצלה תפיל תרדמה; ונפש רמיה תרעב׃ <b>טז</b> שמר מצוה שמר נפשו; בוזה דרכיו ימות׃ <b>יז</b> מלוה ה׳ חונן דל; וגמלו ישלם לו׃ --משלי פרק יט {:he} ><em>עצלה תפיל תרדמה</em>: מלבד הנזק הנמצא בעצלה באיחור התחלת הפועל, גם בעת הפועל כי הזריז והזהיר במלאכתו יפעל כשעה אחת יותר מן העצל בשתי שעות. עוד נזק אחר תביא העצלה: תפיל תררטה כי החפץ במלאכה יעורר לב האדם עליה והעצל אשר אין לו חפץ בה תוליד עצלותו תרדמה על כן לא תצלח מלאכתו ולא תצילהו מעניו. > <em>ונפש רמיה תרעב</em>: גם בזריזים ויגעים להעשיר יש מדה תרושש בעלייה כי הנבהל להון ולעשות עושר בחמס ותרמית ואונאה יאבד עשרו בענין רע ותרעב נפשו. הנה העצלה והתרמית שתי מדות אלו ירוששו בעליהן. --רבינו יונה, משלי יט:טו {:.TODO} we have translated רמיה or מרמה not as deception but as a reckless disregard for the truth. So I would take ונפש רמיה תרעב as parallel to the previous phrase; נפש רמיה represents a specific kind of עצלה {:.TODO} gra takes it as metaphor {:he} >וכן הוא בתורה ומצות על ידי תרדמה בא לידי עצלות ויושב ואינו עושה מצות ובטל מעסק התורה. ונפש רמיה מי שלומד הרבה ואינו חוזר תמיד ורוצה לאסוף הרבה ירעב, שלא ישאר בידו כלום. --פירוש הגר״א, משלי יט:טו {:.TODO} rav shapira on commandedness. {:.TODO} and מלוה ה׳ חונן דל says that doing מצוות will be rewarded; ה׳ will certainly pay back. {:he .lines} >הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא. --משנה אבות ב:טו ---- {:he .lines} ><b>יח</b> יסר בנך כי יש תקוה; ואל המיתו אל תשא נפשך׃ <b>יט</b> גדל חמה נשא ענש; כי אם תציל ועוד תוסף׃ <b>כ</b> שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ {:he} ><em>יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו וגו׳</em>: אל תאמר נואש, בראותך כי הוא קשה לב לקבל מוסר כי אין תקוה. אבל יש תקוה, כי תשחרנו מוסר תמיד תקוה לתועלת ותבטח כי השב תשיב. --רבינו יונה, משלי יט:יח {:he} ><b>יח</b> כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו; ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃ <b>יט</b> ותפשו בו אביו ואמו; והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו׃ <b>כ</b> ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו; זולל וסבא׃ <b>כא</b> ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך; וכל ישראל ישמעו ויראו׃ --דברים פרק כא {:.TODO} ironic turnabout: Shlomo is not talking about your child but about you. ה׳ gives you יסורים; learn from them {:he} >וידעת עם לבבך; כי כאשר ייסר איש את בנו ה׳ אלהיך מיסרך׃ -דברים ח:ה {:style=color:red} 🚧🏗️ Page Still Under Construction