When we left off, Avner had offered to defect to David. David responded (שמואל ג:יג)ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית; אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול. We don’t know any details of what Avner does to make that happen, but when David next makes the request of Ish Boshet (with whom he is still at war), Ish Boshet agrees:
יד וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר; תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים׃
טו וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן לוש (ליש)׃
טז וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד בחרים; ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב׃
Paltiel seems quite the tragic figure here, caught in the international intrigue between Israel and Judah, and חז״ל saw him in only positive terms:
כתיב פלטי וכתיב פלטיאל אמר ר׳ יוחנן פלטי שמו ולמה נקרא שמו פלטיאל שפלטו א־ל מן העבירה. מה עשה? נעץ חרב בינו לבינה; אמר כל העוסק בדבר זה ידקר בחרב זה. והכתיב (שמואל ב ג) ”וילך אתה אישה“ שנעשה לה כאישה. והכתיב (שמואל ב ג) ”הלוך ובכה“ על המצוה דאזיל מיניה. ”עד בחורים“ שנעשו שניהם כבחורים שלא טעמו טעם ביאה.
But what does Michal think? We don’t see her reaction here at all.
I’d like to spend some time looking at Michal and her history in תנ״ך.
מט ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכישוע; ושם שתי בנתיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל׃
נ ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ; ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול׃
יד ויהי דוד לכל דרכו משכיל; וה׳ עמו׃
טו וירא שאול אשר הוא משכיל מאד; ויגר מפניו׃
טז וכל ישראל ויהודה אהב את דוד; כי הוא יוצא ובא לפניהם׃
יז ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות ה׳; ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃
יח ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃
יט ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד; והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃
כ ותאהב מיכל בת שאול את דוד; ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃
כא ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים; ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃
כב ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך; ועתה התחתן במלך׃
כג וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה; ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃
כד ויגדו עבדי שאול לו לאמר; כדברים האלה דבר דוד׃
כה ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך; ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃
כו ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך; ולא מלאו הימים׃
כז ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך; ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃
כח וירא שאול וידע כי ה׳ עם דוד; ומיכל בת שאול אהבתהו׃
כט ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד; ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃
Does Michal love David? The text is clear. Does David love Michal? The text never says. Rav Amnon Bazak argues that David wasn’t interested in Michal as a person, only as a way to become part of the royal family:
ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך; ולא מלאו הימים׃
And he points to an interesting parallel. There’s one other story in תנ״ך of a courtship that involves two sisters and an unreasonable trial imposed by the girl’s father: the story of Jacob and Rachel. It’s hard to miss the parallels, but that only points out the contrast: we hear explicitly:
ויעבד יעקב ברחל שבע שנים; ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃
We never hear of the feelings of David for Michal. We do know that David likes his beautiful women, and Michal is described as such:
תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה (ואביגיל, רחב) +מסורת הש״ס: [רחב ואביגיל]+, ואסתר… תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל בקולה, אביגיל בזכירתה, מיכל בת שאול בראייתה.
רחב בשמה זנתה כו׳׃ גם אלו דברי קבלה בידם [לאו מקרא יליף לה]. ונראה דיש קצת רמז בהם בקרא …ומיכל בראייתה דכתיב בה ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון גו׳ ובתר הכי כתיב וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל לקראתו גו׳ דאשמעינן קרא דלא רצתה לצאת מביתה שלא יראנה שום אדם וכענין כל כבודה בת מלך פנימה דאפי׳ אשה בת מלך כמו מיכל כבודה פנימה שלא יראנה אחר.
But that is physical, not the אהבה we expect from a צדיק.
Michal acts on her love:
יא וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר; ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת׃
יב ותרד מיכל את דוד בעד החלון; וילך ויברח וימלט׃
יג ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו; ותכס בבגד׃
…
יז ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט; ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך׃
But again, we never see David’s reaction. Does David love Michal?
Then, when David is on the run, Saul gives her to Paltiel:
ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד; לפלטי בן ליש אשר מגלים׃
We don’t know how long Michal and David have been separated; one of the problems of ספר שמואל is the lack of any coherent chronology. Based on the flow of the text, I would assume it’s been one to two years.
How does Saul justify taking Michal from David? חז״ל give two answers:
א״ל אי בעית דאתן לך מיכל זיל אייתי לי מאה ערלות פלשתים אזל אייתי ליה א״ל מלוה ופרוטה אית לך גבאי שאול סבר מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה ודוד סבר מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה
נחמן בריה דר׳ שמואל בר נחמני, אמר לשאול וכי יש אישות לדוד הלא מורד במלכות הוא וחשוב כמת, ועכשיו התיר קונעתו ועשה אותו זיטויטוס, וכאלו הוא מת ודמו מותר ואשתו מותרת, עמד שאול ונתן מיכל אשת דוד על פיו לפלטי בן ליש.
Both are probably true. The first is the halachic justification, a technicality that makes it permissible. The second is the real reason. Saul has just declared David dead. How does Michal feel? Her last interaction with David was saving his life. Now David has married two other women (אביגל and אחינעם). The text doesn’t tell us.
ב וילדו (ויולדו) לדוד בנים בחברון; ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃
ג ומשנהו כלאב לאביגל (לאביגיל) אשת נבל הכרמלי; והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור׃
ד והרביעי אדניה בן חגית; והחמישי שפטיה בן אביטל׃
ה והששי יתרעם לעגלה אשת דוד; אלה ילדו לדוד בחברון׃
We discussed before that עגלה אשת דוד is likely Michal. Note that David has a total of six wives, two of whom he married before he went to Ziklag and one of whom (מעכה) was likely a captive from his time in Ziklag. So by the time Michal returns to David in Hebron, he’s got at least 3 other wives (possibly all 5). Does David love Michal?
חז״ל say so:
אמר רב עגלה זו מיכל. ולמה נקרא שמה עגלה? שחביבה עליו כעגלה. וכן הוא אומר (שופטים יד) לולי חרשתם בעגלתי וגו׳.
But there’s another understanding of the name עגלה that has nothing to do with David’s love:
ולכך נקרא שמה עגלה, הדא הוא דכתיב והששי יתרעם לעגלה אשת דוד (שמואל ב ג:ה), זו מיכל ולמה נקרא שמה עגלה, מה העגלה הזאת אינה מקבלת עול על צוארה, כך מיכל לא קיבלה עול מאביה, אלא קינטרה אותו.
So she’s named עגלה because she is independent (“frisky” is the word we use for a calf in English but it doesn’t have the right connotations here). Michal has her own opinions and her own mind, and will make her own decisions (notably, she’s the only woman in תנ״ך who’s feelings toward her husband are recorded). But what does she feel now, being pulled from Paltiel back to David? We don’t know.
This is a good point to mention Michal’s other area of independence:
דתניא: מיכל בת כושי היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים.
Now, I’m not going to touch the contemporary question of women wearing tefillin. For a discussion, see Rabbi Brody’s article in Torah Musings.
But why would חז״ל see Michal as the paradigm for a woman putting on tefillin? Unfortunately, despite the gallons of ink spilled on the halachic question, virtually nobody discussed the narrative question.
The בה״ג understands that the problem is based on the prohibition of a woman wearing a man’s garment, and that a daughter of the king had more leeway there. The ערוך השולחן sees it as a sign of her righteousness:
דמיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים אין למידין מזה דמסתמא ידעו שהיא צדקת גמורה וידעה להזהר.
The כף החיים brings an interesting kabbalistic explanation:
ועוד עיין בס׳ שומר אמונים פ׳ כי
תצא בס׳ לא יהיה כלי גבר על אשה שכתב וז״ל כלי גבר
בא״ת ב״ש גי׳ זו תפילין שהן סוד עלמא דדכורא וכו׳ ואין
ראיה ממיכל בת שאול שהיתה מנחת תפילין ע״כ. והביאו
יפה ללב ז״ל אות ב׳ וכתב דמ״ש ואין ראיה ממיכל בת
שאול וכו׳ אפש״ל דמיכל בת שאול היתה אשה חכמה וידעה
בעצמה שהיתה לה נשמה מעלמא דדכורא ולכך ולמיכל בת
שאול לא היה לה ולד.עכ״ל.
I’m not satisfied with any of these answers, and would like some hint from the text about this. Perhaps we are left with מה העגלה הזאת אינה מקבלת עול but that was only the עול of the men in her life and she readily accepted the עול מלכות שמים as symbolized by her tefillin. Maybe.
ב וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ; לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל׃
יג ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית; אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני׃
יד וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר; תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים׃
טו וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן לוש (ליש)׃
טז וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד בחרים; ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב׃
העקר כדברי חכמינו זכרונם לברכה ששאול טעה וחשב שקדושי מיכל לא היו כפי הדין כי קדשה במלוה של עושר שהובטח למכה גלית, או שדוד חשב שמאה ערלות פלשתים שוים פרוטה ושאול חשב שאינם שוים כלום, ולכן דייק דוד (לקמן שם יד) תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים, ובכ״ז היה דוד מותר להחזירה, כי היא היתה אנוסה על פי בית דין של שאול שטעו בדין, וכמו שהוא ההלכה במי שאמרו לה מת בעלך ונשאת על פי בית דין שלא נאסרה.
We understand how David takes her back. But why? Rav Bazak and others who don’t think David had any personal feelings toward Michal would say that it was political: David wanted to establish himself as Saul’s successor and the rightful king of Israel. But I’m a little hesitant about that. David doesn’t publicly call her בת שאול, just את אשתי את מיכל. His claim of kingship is based on Samuel’s anointing, not his relationship to Saul. The משבצות זהב brings up another political reason: if Saul gave Michal to Paltiel because he claimed David was a rebel and thus dead, when the house of Saul returned Michal to David, it would be clear that David had not been a rebel and in fact had been loyal to Saul the whole time. It’s not בת שאול per se that David wanted but the admission from Saul’s son that he (David) was innocent.
Or maybe David really loved Michal. But does Michal love David?
But five years later, things have gone sour:
טז והיה ארון ה׳ בא עיר דוד; ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה׳ ותבז לו בלבה׃
יז ויבאו את ארון ה׳ ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד; ויעל דוד עלות לפני ה׳ ושלמים׃
יח ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים; ויברך את העם בשם ה׳ צבאות׃
יט ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת; וילך כל העם איש לביתו׃
כ וישב דוד לברך את ביתו;
ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃
כא ויאמר דוד אל מיכל לפני ה׳ אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם ה׳ על ישראל; ושחקתי לפני ה׳׃
כב ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני; ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃
כג ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃
Does Michal love David? Does David love Michal? Did Michal not have children because she was barren—or because she no longer had a relationship with David?
And we have one more mention of Michal, highlighting her righteousness and concern for others:
ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת; ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי׃
ור׳ יהושע בן קרחה נמי הכתיב את חמשת בני מיכל בת שאול אמר לך רבי יהושע וכי מיכל ילדה והלא מירב ילדה מירב ילדה ומיכל גידלה לפיכך נקראו על שמה ללמדך שכל המגדל יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו
So what happened? We will never know. But it certainly seems that the feelings that David and Michal had for each other turned eventually to scorn and even hate. And the story of Michal ends with a complete tragedy.
כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה׳; ואשת נעורים כי תמאס אמר אלקיך׃