This week’s parsha comes from the Rice and Weber musical.
וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו; ועשה לו כתנת פסים׃
What is a כתנת פסים? We know the musical answer, an “ amazing technicolor dreamcoat ” :
I look handsome, I look smart I am walking work of art Such a dazzling coat of colours How I love my coat of many colours
It was red and yellow and green and brown And scarlet and black and ochre and peach And ruby and olive and violet and fawn And lilac and gold and chocolate and mauve And cream and crimson and silver and rose And azure and lemon and russet and grey And purple and white and pink and orange And red and yellow and green and brown and Scarlet and black and ochre and peach And ruby and olive and violet and fawn And lilac and gold and chocolate and mauve And cream and crimson and silver and rose And azure and lemon and russet and grey And purple and white and pink and orange And blue
But where does that come from? כתנת means a cloak, but כתנת פסים only occurs here and when it is taken from him:
כג ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו; ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃…לב וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו; הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃
And in the story of Amnon and Tamar:
טו וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה; ויאמר לה אמנון קומי לכי׃ טז ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני; ולא אבה לשמע לה׃ יז ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה; ונעל הדלת אחריה׃ יח ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים; וַיֹּצֵא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה׃ יט ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה; ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה׃
JPS tranlates כתנת פסים as “an ornamented tunic”, with the footnote: “Or ‘a coat of many colors’; meaning of Heb. uncertain.”
The earliest translation of “multicolored” I can find is from the Septuagint:
Ιακωβ δὲ ἠγάπα τὸν Ιωσηφ παρὰ πάντας τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ὅτι υἱὸς γήρους ἠν αὐτω ἐποίησεν δὲ αὐτω χιτῶνα ποικίλον.
And Jacob loved Joseph more than all his sons, because he was to him the son of his old age; and he made for him a coat of many colors.
But even there, the Greek word ποικίλον means “varied”. Nothing about colors.
The clue is the only use of the singular, and in Aramaic:
בַּהּ שַׁעֲתָה נְפַקָה אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ וְכָתְבָן לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא עַל גִּירָא דִּי כְתַל הֵיכְלָא דִּי מַלְכָּא וּמַלְכָּא חָזֵה פַּס יְדָה דִּי כָתְבָה.
פס יד is the palm of the hand, and in Gemara Aramaic it is used for a part, and thence means “stripe”. So כתנת פסים means “a coat made from pieces”, “a striped coat”.
פסים: מענין ”פס ידיו“, והיתה הכתונת עשויה פס אחד מצבע אחד ופס אחד מצבע אחר, כמו כלי מילת שעשוים פסים פסים.
“כלי מילת” in the gemara refers to a fine woolen garment (irrespective of its color), and that’s how Rashi translates it, with a reference to מגילת אסתר:
פסים: לשון כלי מילת, כמו כרפס ותכלת, וכמו כתנת הפסים דתמר ואמנון.
But that’s all pretty far from פַּס יְדָה, the palm of the hand. So the midrash (ironically) takes the word more literally:
פַּסִּים, שֶׁהָיְתָה מַגַּעַת עַד פַּס יָדוֹ.
דָּבָר אַחֵר, פַּסִים, שֶׁהָיְתָה דַקָּה וְקַלָּה בְּיוֹתֵר וְנִטְמֶנֶת בְּפַס יַד.
In the story of Tamar, Malbim says that it was delicate enough that it was an indoor garment only. Throwing Tamar out clad only in her כתנת פסים is even more humiliating.
ועליה כתנת פסים: יש הבדל בין כתונת ובין מעיל, שהכתונת הוא התחתון והמעיל יעטפו בו מלמעלה על כל הבגדים, ודרך בנות המלך הבתולות לעטוף מעיל על כתונת הפסים שלמטה, ובשעת מעשה הסיר מעליה המעיל העליון ולא לבשה רק כתונת הפסים, וכשהוציאה לא עטפה המעיל, רק ועליה כתונת פסים שהוציאה בבגד התחתון, הגם שכן תלבשנה בנות המלך הבתולת מעילים ואין דרכם לצאת בכתונת, בכ״ז ויוצא אותה משרתו החוץ מופשטת ממעיל ובזויה מכבודה, ודחופה כאחת הקדשות.
The idea that the כתונת is an undergarment is hinted at in the Yosef story as well:
ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו; ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃
את כתנתו: זֶה חָלוּק.
את כתנת הפסים: הוּא שֶׁהוֹסִיף לוֹ אָבִיו יוֹתֵר עַל אֶחָיו.
Looking at it this way changes our understanding of the כתנת פסים. We often think of it as a symbol that Yaakov is putting Yosef in charge of his brothers. A superfluous brightly colored garment is often a symbol of authority; think of who wears a tie in a factory. But in תנ״ך, it’s not a tie or a כתנת. It’s an אפוד.
ושמואל משרת את פני ה׳; נער חגור אפוד בד׃
ויאמר המלך לדואג סב אתה ופגע בכהנים; ויסב דואג האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד׃
ודוד מכרכר בכל עז לפני ה׳; ודוד חגור אפוד בד׃
The כתנת פסים is different. Whether we translate פסים as “delicate” or “long-sleeved”, it is a garment worn by someone who did not engage in manual labor. The other brothers were mucking about with the sheep. Yaakov, by dressing Yosef in a כתנת פסים, was saying that Yosef didn’t have to get himself dirty.
יב וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃ יג ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם; ויאמר לו הנני׃
So what was Yaakov thinking? We have to go back to the original pasuk:
וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו; ועשה לו כתנת פסים׃
What is a בן זקנים? Literally it means “a child of his old age”, but all 11 sons were born in a 7-year span; Zevulun is the same age as Yosef. Why is Yosef the בן זקנים? Onkelos reads זקן as figurative:
וְיִשְׂרָאֵל רְחֵם יָת יוֹסֵף מִכָּל בְּנוֹהִי אֲרֵי בַר חַכִּים הוּא לֵיהּ וַעֲבַד לֵיהּ כִּתּוּנָא דְפַסֵּי:
בן זקנים: שנולד לו לעת זקנתו. ואנקלוס תרגם ”בר חכים הוא ליה“—כל מה שלמד משם ועבר מסר לו.
And this gets back to my favorite pasuk in the Torah:
ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה; ויעקב איש תם ישב אהלים׃
Esav was a man outstanding in his field, but Yaakov was intense.
יושב אהלים has two meanings:
יושב אהלים: ויתכן להיות פירושו כמו יושב אהל ומקנה.
ישב אהלים: אהלו של שם ואהלו של עבר.
Is Yaakov a shepherd or a scholar? Yes. Yaakov has two legacies that he wants to pass on to his children. There is the family business:
Jacob, Jacob and sons Spent all of his days in the fields with sheep
And the real family business:
יח ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום; ונברכו בו כל גויי הארץ׃ יט כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט למען הביא ה׳ על אברהם את אשר דבר עליו׃
Yaakov saw in Yosef the potential to be the one to lead ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט. But Yosef missed the point:
והוא נער: שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו, ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה.
He will eventually get there and become יוסף הצדיק. But he’s not there yet.