{:style=color:red}
🚧🏗️ Page Still Under Construction
This week's parsha continues Moshe's series of speeches before his death.
{:he}
><b>א</b> ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם; אתם ראיתם את כל אשר עשה ה׳ לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו׃ <b>ב</b> המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם׃ <b>ג</b> ולא נתן ה׳ לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה׃ <b>ד</b> ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר; לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך׃ <b>ה</b> לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני ה׳ אלקיכם׃
--דברים פרק כט
What does he mean by ולא נתן ה׳ לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה? The פשט seems to be that this is part of the rebuke:
{:he}
><em>ואזנים לשמע עד היום הזה</em>: ויום זה בכלל.
--חזקוני, דברים כט:ג
“It's been 40 years, and you people still don't get it!”. But Moshe uses this expression היום הזה a lot in this parsha, and it seems to be a positive thing:
{:he}
>היום הזה ה׳ אלקיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים; ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך׃
--דברים כו:טז
{:he}
> וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר; הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה׳ אלקיך׃
--דברים כז:ט
{:he}
><b>יז</b> את ה׳ האמרת היום; להיות לך לאלקים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו׃ <b>יח</b> וה׳ האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך; ולשמר כל מצותיו׃
--דברים פרק כו
What does ה׳ האמירך mean?
{:he .lines}
><b>ג</b> עד מתי רשעים ה׳; עד מתי רשעים יעלזו׃
<b>ד</b> יביעו ידברו עתק; יִתְאַמְּרוּ כל פעלי און׃
--תהילים פרק צד
{:he}
>והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף; לא *תתעמר* בה תחת אשר עניתה׃
--דברים כא:יד
{:he}
>כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל *והתעמר* בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃
--דברים כד:ז
{:he}
><em>לא תתעמר בה</em>: כמו (דברים כד:ז) וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ...והנראה בעיני לפי פשוטו כי לֹא־תִתְעַמֵּר הוא כמו ”לא תתאמר“ מלשון יִתְאַמְּרוּ כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן,
וכן אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, וכן (ישעיהו סא:ו) וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ...וכולם נגזרו מן (ישעיהו יז:ו) בְּרֹאשׁ אָמִיר.
--רמב״ן, דברים כא:יד
It seems to be cognate with the Arabic "emir", "commander", possibly analagous to "dictator", the one who gets to speak. So את ה׳ האמרת היום means “today, you have made ה׳ a commander”, and וה׳ האמירך היום means “and ה׳ has made you a commander”.
So what happened “היום”? I would read it not as literally "today" but "now, in this time period". This is when Moshe finally wrote the Torah down and gave it to בני ישראל.
{:he}
><b>כה</b> ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית ה׳ לאמר׃ <b>כו</b> לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית ה׳ אלקיכם; והיה שם בך לעד׃
--דברים פרק לא
{:he}
><em>עד היום הזה</em>: שמעתי, שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שכתוב וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי. באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבנו, אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה, ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם וגו׳. היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום
--רש״י, דברים כט:ג
They had never shown much interest in "owning" the Torah before.
{:he}
><b>יט</b> ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש; ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם׃ <b>כ</b> ותאמרו הן הראנו ה׳ אלקינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש; היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי׃...<b>כג</b> קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה׳ אלקינו; ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר ה׳ אלקינו אליך ושמענו ועשינו׃ <b>כד</b> וישמע ה׳ את קול דבריכם בדברכם אלי; ויאמר ה׳ אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו׃ <b>כה</b> מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים; למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃
--דברים פרק ה
{:he}
>ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה, וכי לא היה יפה לכם ללמד מפי הגבורה ולא ללמד ממני?
--רש״י, דברים ה:כד
{:he}
>ויסעו מהר ה׳ דרך שלשת ימים; וארון ברית ה׳ נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃
--במדבר י:לג
{:he}
>דרשו רז"ל (שבת קטז,א, תוספות ד״ה פורענות), אותו היום סרו מאחרי ה׳ וברחו מהר ה׳ כתינוק הבורח מבית הספר לכך ברחו להם מיראה פן יוסיף להם מצות.
--כלי יקר, במדבר י:לג
It's a nice interpretation, but
where did Rashi get this?
{:he}
>דרך אגב, לא זכור לי מקום אחר ברש"י בו פותח הוא ב”שמעתי“.
--ישעיהו ליבוביץ, שיחות על פרשת השבוע, [כי תבוא י״ד](https://www.sefaria.org/Talks_of_Yeshayahu_Leibowitz_on_the_Parasha%2C_Ki_Tavo.14.5)
It's not from a cited collection of אגדתא.
----
And what does לא נתן ה' לכם לב לדעת mean? Why ask ה׳ to give them a discerning heart?
{:he}
><em>ולא נתן ה' לכם לב לדעת</em>: מהו ”ולא נתן ה' לכם לב לדעת“? אמר רבי יצחק: בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד:ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, אמר הקדוש ברוך הוא: מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם וגו', שמעו ישראל ושתקו, אמר רבי יהודה בן לוי למה הדבר דומה לחבר אחד קשה שראה עכנא אחת קשה, אמר מי יוכל לחבר את זו, אמרו לו ולא את החבר, הכל ממך. כך כיון שאמר הקדוש ברוך הוא מי יתן והיה לבבם זה להם, היה להן לומר רבונו של עולם אתה תן, לפיכך אמר משה ולא נתן ה' לכם לב לדעת.
--דברים רבה ז:י
{:he}
>הפסוק הזה יורה שהמרי אשר ליוה אותם עד היום הזה מסודר ומסובב מאתו יתברך. ואינו כך, כי ”הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים“, ועם היות ה' יתברך סיבה ראשונה לכל הדברים, הנה ביד האדם ובחירתו לדעת את ה' ולשמוע בקולו!
--אברבנאל, מובא ב־נחמה ליבוביץ, [פרשת כי תבוא תשכ"ו--נאום הסיכום לדברי הברית](https://voices.sefaria.org/sheets/162104)
Malbim gives two answers. The first is that לא נתן ה' לכם is just an idiomatic way of saying “you don't have”. The second is that what is being “given” here is not the choice to accept the Torah, but the intelligence and wisdom to understand it. And *that* is by the grace of G-d.
{:he}
>ולא נתן ה' לכם לב לדעת פירושו כמו אם אמר ולא היה לכם לב לדעת רק שדבר בלשון כבוד.
>
ובאמת כן הדבר כי ה' הוא (תהילים צד:י) [הַמְלַמֵּד] אָדָם דָּעַת.
--מלבי"ם, דברים כט:ג
Meshech Chochma has a different answer: this was the day that בני ישראל realized that Moshe was going to die.
{:he}
>טעויות בני ישראל בכמה מקומות היו, כי חשבו את משה לפועל מעצמו, ואת הכוח האלוקי השופע בו הבדילו מן היוצר; והוא הן היה רק לפה לאלוקים לדבר אתו אודות הנוגע לכלל בני ישראל. ואיפה ראו כי משה מעצמו אינו מנהיג ואינו שופע מאומה? ביום שמת משה אז הבינו כי מחומר קורץ כמוהם, וגם הוא בן תמותה, ורק רצון הבורא הקיים בשלמותו בלא שינוי הוא האומר וגוזר והמחולל נסים. והנה ידוע כי חז"ל אמרו, שמשה אמר כל זה ביום מותו, ולכן אמר וְלֹא נָתַן ה׳ לָכֶם לֵב לָדַעַת...עַד הַיּוֹם הַזֶּה--יום שמת ונפשו הולך בצרור החיים, אז תדעו כי ה' הוא המנהיג ומשגיח בפרטיות בזמן ובאיש בכל מפעל ובכל מצעד.
--משך חכמה, דברים כט:ג
I would put those together. היום was the day that Moshe made it clear he was mortal, and therefore they would no longer be able to just ask ה׳ what to do: (במדבר ט:ח)‎ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה׳ לָכֶם. They had just heard the words of the תוכחה. Everything was going to fall apart and there was nothing they could do. So ולא נתן ה׳ לכם לב לדעת...עד היום הזה was meant to reassure the people. Until now you didn't need לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע; you could just ask. Moshe promises them now: you can do this.
And they would continue to be capable of interpreting the Torah.
{:he}
>ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם; ודרשת והגידו לך את דבר המשפט׃
--דברים יז:ט
{:he}
><em>ואל השפט אשר יהיה בימים ההם</em>: ואפלו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו, אתה צריך לשמע לו. אין לך אלא שופט שבימיך.
--רש״י, דברים יז:ט
{:he}
><b>י</b> אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה; כי לא מחכמה שאלת על זה׃ <b>יא</b> טובה חכמה עם נחלה; ויתר לראי השמש׃
--קוהלת פרק ז
So ה׳ האמירך היום means that today, ה׳ is giving you the right to speak, to make decisions. And that is still true today.
{:he}
><em>היום הזה נהיית לעם</em>: בכל יום יהיו בעיניך כאלו היום באת עמו בברית.
--רש״י, דברים כז:ט
Every day is היום. You have לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע.
{:style=color:red}
🚧🏗️ Page Still Under Construction