I’m going to start pretty far afield, with the offerings that were brought at the dedication of the Mishkan:
יב ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו: נחשון בן עמינדב למטה יהודה׃
יג וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש; שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃
יד כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃
טו פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃
טז שעיר עזים אחד לחטאת׃
יז ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה: זה קרבן נחשון בן עמינדב׃
The Midrash goes into great detail about the symbolism of each of these items. Rashi goes through a few of them. Here is what he says about the עולות:
פר אחד כנגד אברהם, שנאמר בו (בראשית יח:ז) ויקח בן בקר
איל אחד כנגד יצחק (שם כב:יג) ויקח את האיל וגו׳
כבש אחד כנגד יעקב (שם ל:מ) והכשבים הפריד יעקב
We know the incident with אברהם, when he served the three angels. We certainly know the incident with יצחק, the עקדה. But what does יעקב have to do with sheep?
כח ויאמר: נקבה שכרך עלי ואתנה׃
כט ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך; ואת אשר היה מקנך אתי׃
ל כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך ה׳ אתך לרגלי; ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃
לא ויאמר מה אתן לך; ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃
לב אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים; והיה שכרי׃
לג וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך: כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃
לד ויאמר לבן הן: לו יהי כדברך׃
לה ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים; ויתן ביד בניו׃
לו וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב; ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃
לז ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון; ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃
לח ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃
לט ויחמו הצאן אל המקלות; ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃
מ והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן; וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃
מא והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃
מב ובהעטיף הצאן לא ישים; והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃
מג ויפרץ האיש מאד מאד; ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃
The Torah references each of the sacrifices to the essence of one of the Avos [Patriarchs]. What is the essence of Avrohom? Avrohom is the master of Chessed [kindness]. Therefore, by mentioning a young bull, the Medrash marshals an example of Avrohom’s kindness - when Avrohom ran to the herd to bring a young bull to feed the Angels. The essence of Yitzchok is Gevurah [spiritual strength]. The Torah portrays this attribute of Yitzchok’s Awe and Fear of G-d through the Akaidas Yitzchok - the Binding of Isaac. Therefore, the ram alludes to Yitzchok.
We are able to understand that the first two references epitomize Avrohom and Yitzchak. However, how does the incident with Lavan’s sheep represent the essence of Yaakov? Why does the Medrash use that pasuk?
Rav Bergman, in his sefer [book] Sha’arei Orah, points out that the reason why Yaakov separated the sheep was to insure that Lavan would not have the slightest suspicion that Yaakov was trying to cheat.
Yaakov wanted all of his sheep to be one kind and all of Lavan’s sheep to be another kind, so that Lavan would not be able to claim that Yaakov took any of his sheep. Yaakov made great efforts, not only to avoid actual theft, but also to avoid even the slightest suspicion of theft. This illustrates Yaakov’s essence: Give Truth to Yaakov [Michah 7:20]. That one sheep (keves echad) symbolizes the attribute of Yaakov: honesty above reproach.
Honesty in business dealings is called אמונה, faith. Dishonesty is not only a sin against man, it is a sin against G-d, saying “I don’t trust Your judgement about what I deserve”. The Gemara says that the first question one is asked in עולם הבא is about honesty in business:
אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה עסקת בפו״ר צפית לישועה פלפלת בחכמה הבנת דבר מתוך דבר
ואמר רבא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה שנאמר (ירמיהו ה) שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא [ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש] (אם יש איש) עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃ איני והאמר רב קטינא אפי׳ בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה…לא קשיא כאן בדברי תורה כאן במשא ומתן:
If Yaakov is so honest, what’s with the sticks? One approach is to call the whole thing an incomprehensible miracle:
תא חזי: יעקב שלים, כל מה דעבד, בחכמתא עביד, כתיב ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים, כלא בחכמתא, לאמשכא ברכאן ממבועא דכלא, דכלהו דרגין עלאין, דאינון חולקיה ועדביה.
The Zohar then goes on to describe the kabbalistic implications of Jacob’s branches in terms of the sephirot and mystical implications. But I won’t take that approach, for two reasons: first, I don’t understand it. Second, it belies the idea of Jacob’s honesty in his dealings with Lavan, if he is using tricks that Lavan couldn’t know about. Even if practical kabbalah is not forbidden magic, it clearly goes against the spirit of their agreement.
The simplest explanation, the one that most commentators assume, is that the peeled white stripes somehow made the sheep give birth to white-speckled lambs.
Rashi translates (based on Chabad’s translation of his Old French) לבנה ולוז וערמון as poplar, hazelnut and chestnut, and says:
פצלות.קלופים קלופים, שהיה עושהו מנומר
מחשף הלבן גלוי לובן של מקל. כשהיה קולפו היה נראה ונגלה לובן שלו במקום הקילוף
הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה, והזכר רובעה ויולדת כיוצא בו…
He placed streaked rods over against the ewes. The sight of these rods would affect the colouring of the young about to be born.
מעשה בכושי אחד שנשא לכושית אחת והוליד ממנה בן לבן. תפס האב לבן ובא לו אצל רבי. א״ל שמא אינו בני! א״ל היה לך מראות בתוך ביתך? א״ל הן. א״ל שחורה או לבנה? א״ל לבנה. א״ל מיכן שהיה לך בן לבן.
Dr. William Etkin, who was a professor of anatomy at the Albert Einstein School of Medicine and a friend of my grandfather, wrote an article in Tradition (Fall 1965) about the question of “Jacob’s Cattle and Modern Genetics”. The idea of the maternal environment affecting the genotype and hence the phenotype of the offspring is inconsistent with what we know about how genes work (there is a concept of epigentic inheritance but just the sight of striped rods couldn’t affect the offspring). Etkin proposes that Jacob (with his years of sheep-breeding experience) knew the rods wouldn’t affect anything. He was relying on G-d’s providence to allow him to earn a living:
ד וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃
ה ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם; ואלקי אבי היה עמדי׃
ו ואתנה ידעתן: כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃
ז ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים; ולא נתנו אלקים להרע עמדי׃
ח אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים; ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃
ט ויצל אלקים את מקנה אביכם ויתן לי׃
י ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום; והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃
יא ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום יעקב; ואמר הנני׃
יב ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים: כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃
אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב
Note that in the description of the sheep-breeding, there is no mention of the sticks. It’s straight genetics: speckled males crossed with solid females have speckled offspring.
The rods were there to keep Lavan from accusing him of stealing. Jacob would put the rods in the water and the sheep would breed and multiply naturally, and some of the all-black sheep would have speckled children. If “speckling” is a recessive gene, then about a quarter of the offspring would express it. If Lavan didn’t have Jacob’s knowledge of sheep genetics and wanted to draw conclusions about the rods, then he was free to do so.
This is, I think, the idea behind the Gemara’s description of Jacob’s duplicity: he is honest but would allow others, who see only dishonesty, to fool themselves:
(בראשית כט:יב) ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי אחי אביה הוא והלא בן אחות אביה הוא אלא אמר לה מינסבא לי אמרה ליה אין מיהו אבא רמאה הוא ולא יכלת ליה אמר לה אחיו אנא ברמאות אמרה ליה ומי שרי לצדיקי לסגויי ברמיותא אמר לה אין (שמואל ב כב:כז) עם נבר תתבר ועם עקש תתפל
But I still think that’s too devious for a paragon of honesty. I agree that the placement of the rods had to be in the open, and I don’t think it reflects badly on Jacob to assume he really thought the sight of the rods would affect the children. He was being honest and ה׳ helped him succeed. Nonetheless, I would propose there was a mechanism for the rods to actually work that is consistent with our understanding of physiology.
The actual description of what Jacob did doesn’t say anything about the sheep seeing the rods; they were just put in the water. It also doesn’t say anything about the rods causing the offspring to be speckled. It says ויחמנה בבאן לשתות. What does ויחמנה mean?
נתחברו פה ל׳ זכרים ונקבות
…ר׳ הושעיא אומר המים נעשין זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר, וזהו ויחמנה וגו׳
אמר ר׳ הושעיה נעשו המים זרע בתוך מעיהם ולא היו חסירות אלא צורת הולד בלבד.
37 Yaakov took himself fresh sticks of poplar, hazel and chestnut (wood) and he peeled white streaks on them by uncovering the white that was (inside) the sticks. 38 He inserted the sticks that he had peeled into the (ground, by the) pools (into which) the watering troughs (would fill) where the flocks would come to drink, so that they faced the animals. (This caused them) to become stimulated (and mate) when they came to drink. 39 The flocks became stimulated (and mated on seeing) the rods, and the flocks bore ringed, patched and striped (young)…41 What happened was, that whenever the early-bearing flocks would become stimulated (ready to mate), Yaakov would place the sticks in the troughs, before the eyes of the animals, (in order) to stimulate them (into mating) by (means of) the rods.
I would read this story as Jacob, as an experienced sheep-breeder, using an herbal fertility drug on the sheep. I don’t know what poplar, chestnut and hazel in the drinking water would do to sheep, but it’s not unreasonable that they could affect the ewes. It’s the suggestion that it affects the genetic makeup of the offspring that’s incompatible with how we understand genetics. The sheep would give birth to lambs, some of which could be speckled, and he could breed those with the stronger, “early-breeding” sheep to increase the value of his flocks.
It’s all above-board, completely honest and reasonable, and serves as an object lesson in the balance of hishtadlut and bitachon. Jacob does what is necessary to earn a living, all with the best science available to him (as we discussed in the past, whether or not the rods actually work is irrelevant; it’s the attitude that matters). He stays honest, never stealing or even doing anything suspicious, trusting that ה׳ will reward him appropriately. And ה׳ does; the sheep are miraculously manipulated to make him fabulously wealthy.