But there’s hope. Levi Yitzchok of Berditchev says the אש לבנה is ה׳'s incomprehensible Torah. But ה׳ overlaid it with the אש שחורה, the text that we, as human beings, are capable of understanding:
רבותינו ז״ל אמרו (דב״ר ג) התורה ניתנה באש שחורה על גבי אש לבנה. אפשר לומר, דהרמז דעל ידי מתן תורה יש כח בישראל…והנה גוון לבן כולל כל הגוונין שמקבל כל הגוונין. וזה מרומז על השם יתברך שכולל הכל ושחור אינו כן שאינו כולל כל גוונין רק גוון שחור שיש בו זה מרומז על בן אדם. וזהו שעל ידי נתינת התורה זכו ישראל שהאש שחורה יהיה על גבי, רצה לומר למעלה מאש לבנה, דהיינו שישראל יהיו למעלה כביכול יהיה יותר פועל דברי ישראל מדברי הקדוש ברוך הוא.
One of the most brilliant depictions of the conflict between the various approaches to the Bible was shown in the animated film Lights. In it, the Greeks were frustrated as they tried to use their scientific instruments to measure Hebrew letters. As opposed to the Greek letters of stone that would sit still and be measured, the Hebrew letters, made of fire and light, were far too active and flexible to endure such treatment.
Indeed, the letters of the Torah cannot “sit still” and so defy scientific analysis. Although our tradition appreciates the role of logic and organization, it does not believe that all of human existence should be understood in such a fashion. At the end of the day, there are limits to what can be measured.
The entire point of the Torah’s manifestly “human” style is to draw us into conversation. But it requires something from us as well. It requires that we hear for ourselves and not through an interpreter.
When ה׳ gave us the Torah, He took the transcendental Torah that was the “blueprint for creation”, and gave us a version that we could learn and connect to the “mind of G-d”.