I've presented this material before, in /פרשת ראה תשע״ט> and /פרשת ראה תשפ״ב>. This week's parsha introduces the centralization of worship, at המקום אשר יבחר ה׳ (a phrase that occurs 9 times in this parsha). {:he} >ה כי אם אל המקום אשר יבחר ה׳ אלקיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה׃ ו והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם; ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם׃...י ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר ה׳ אלקיכם מנחיל אתכם; והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח׃ יא והיה המקום אשר יבחר ה׳ אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם; עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו לה׳׃ יב ושמחתם לפני ה׳ אלקיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם; והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃ יג השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה׃ יד כי אם במקום אשר יבחר ה׳ באחד שבטיך שם תעלה עלתיך; ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך׃ --דברים פרק יב Where is that place? The Torah doesn't say. It's up to בני ישראל to select it. {:he} >”כי אם אל המקום אשר יבחר ה׳ אלקיכם מכל שבטיכם“, דרוש על פי נביא. יכול תמתין עד שיאמר לך נביא תלמוד לומר ”לשכנו תדרשו ובאת שמה“; דרוש ומצוא ואחר כך יאמר לך נביא. --ספרי דברים פרשת ראה פיסקא סב Presumably, it should be a place that has historical קדושה; they are returning to the land of their ancestors and those ancestors had served ה׳ in five locations. {:he} >ו ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה; והכנעני אז בארץ׃ ז וירא ה׳ אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת; *ויבן שם מזבח* לה׳ הנראה אליו׃ --בראשית פרק יב {:he} >ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה; בית אל מים והעי מקדם *ויבן שם מזבח* לה׳ ויקרא בשם ה׳׃ --בראשית יב:ח {:he} >ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון; *ויבן שם מזבח* לה׳׃ --בראשית יג:יח {:he} >ויטע אשל בבאר שבע; *ויקרא שם בשם ה׳* א־ל עולם׃ --בראשית כא:לג {:he} >ב ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה; והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃...ט ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלקים *ויבן שם אברהם את המזבח* ויערך את העצים; ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃ --בראשית פרק כב {:he} >כג ויעל משם באר שבע׃...כה *ויבן שם מזבח* ויקרא בשם ה׳ ויט שם אהלו; ויכרו שם עבדי יצחק באר׃ --בראשית פרק כו {:he} >יח ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם; ויחן את פני העיר׃...כ *ויצב שם מזבח*; ויקרא לו א־ל אלקי ישראל׃ --בראשית פרק לג {:he} >ו ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל; הוא וכל העם אשר עמו׃ ז *ויבן שם מזבח* ויקרא למקום אל בית אל; כי שם נגלו אליו האלקים בברחו מפני אחיו׃ --בראשית פרק לה So the choices are שכם, בית אל, חברון, באר שבע and ירושלם. Three of them were specifically called out as places for their עבודת ה׳: {:he} >יג וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו; וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃ יד ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה׳ יראה אשר יאמר היום *בהר ה׳ יראה*׃ --בראשית פרק כב {:he} >סב ויצחק בא מבוא באר לחי ראי; והוא יושב בארץ הנגב׃ סג ויצא יצחק *לשוח בשדה* לפנות ערב; וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ --בראשית פרק כד {:he} >יט ויקרא את שם המקום ההוא בית אל; ואולם לוז שם העיר לראשנה׃ כ וידר יעקב נדר לאמר; אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃...כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה *יהיה בית אלקים*; וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃ --בראשית פרק כח {:he} > לא כאברהם שכתוב בו ”הר“...ולא כיצחק שכתוב בו ”שדה“...אלא כיעקב שקראו ”בית“. --פסחים פח,א And specifically it is ירושלם and בית אל (which, as we have discussed many times, was the city of the משכן in Shilo) that are predicted to be the future מקום המקדש. >[I]f not for the sin committed there, Shiloh would have been the location of the /Beis Hamikdash/...not Jerusalem. But the sin of the children of Eli was responsible for the complete rejection of Shiloh and the designation of another place in its stead. --Rabbi Joseph B. Soloveitchik, [_Chumash Mesoras HaRav_](https://oupress.org/product/chumash-mesoras-harav-sefer-devarim/), /Devarim/ 12:9 But for all that, it seems that ה׳ *did* tell us where המקום אשר יבחר ה׳ is. {:he} >כט והיה כי יביאך ה׳ אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל׃ ל הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה׃ --דברים פרק יא That ceremony is described in more detail later: {:he} >ד והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל; ושדת אותם בשיד׃ ה ובנית שם מזבח לה׳ אלקיך; מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל׃ ו אבנים שלמות תבנה את מזבח ה׳ אלקיך; והעלית עליו עולת לה׳ אלקיך׃ ז וזבחת שלמים ואכלת שם; ושמחת לפני ה׳ אלקיך׃ ח וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב׃... > יא ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר׃ יב אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן; שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן׃ יג ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל; ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי׃ --דברים פרק כז The מזבח is to be built on הר עיבל which is אצל אלוני מרה, which we were told (back in בראשית פרק יב) is מקום שכם. The Samaritans in fact claim that שכם *is* the site of the Temple, ואכמ״ל.  --[Shechem Panorama](https://sourceflix.com/product/shechem-panorama/) So obviously, המקום אשר יבחר ה׳ is הר עיבל, outside שכם. And that's where Yehoshua builds the מזבח: {:he} >ל אז יבנה יהושע מזבח לה׳ אלקי ישראל בהר עיבל׃ לא כאשר צוה משה עבד ה׳ את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל; ויעלו עליו עלות לה׳ ויזבחו שלמים׃ לב ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃ לג וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית ה׳ כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל; כאשר צוה משה עבד ה׳ לברך את העם ישראל בראשנה׃ לד ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה׃ לה לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם׃ --יהושע פרק ח But then he leaves. And sets up the semi-permanent משכן in שילה. {:he} >ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד; והארץ נכבשה לפניהם׃ --יהושע יח:א But at the end of his life, he goes back to שכם. {:he} >א ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה; ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלקים׃ ב ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה׳ אלקי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור; ויעבדו אלהים אחרים׃ ג ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אתו בכל ארץ כנען; וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק׃ ד ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו; ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃ --יהושע פרק כד He seals one last ברית with בני ישראל, and brings the ארון from שילה to שכם to do it. {:he} >ויתיצבו לפני האלקים: נראה שהביאו ארון האלקים שם כדי לכרות הברית לפני הארון כמו שאמר (יהושע כד:כו) וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ...בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹקִים; נראה כי שם היה הארון שבו ספר התורה. ואספם יהושע שכם ולא שילה שהיה הארון שם. --רד״ק, יהושע כד:א {:he} > יד ועתה יראו את ה׳ ועבדו אתו בתמים ובאמת; והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את ה׳׃ טו ואם רע בעיניכם לעבד את ה׳ בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר מעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם; ואנכי וביתי נעבד את ה׳׃ > טז ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את ה׳ לעבד אלהים אחרים׃... > כב ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את ה׳ לעבד אותו; ויאמרו עדים׃ כג ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם; והטו את לבבכם אל ה׳ אלקי ישראל׃ כד ויאמרו העם אל יהושע; את ה׳ אלקינו נעבד ובקולו נשמע׃ כה ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא; וישם לו חק ומשפט בשכם׃ כו ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלקים; ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ה׳׃ --יהושע פרק כד {:he} >אשר במקדש ה׳: הבית שהיה שם הארון בשכם קראו מקדש לקדושת הארון שהיה שם לשעה. --רד״ק, יהושע כד:כו This monument, this אבן גדולה, is specifically תחת האלה, under the terebinth tree that evokes an earlier ceremony: {:he} >ב ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו; הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃ ג ונקומה ונעלה בית אל; ואעשה שם מזבח לא־ל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃ ד ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם; ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃ --בראשית פרק לה Yehoshua is reenacting the ceremony of Yaakov, burying the idols in שכם then moving on to the real מזבח in בית אל-שילה. Yehoshua comes to bury שכם, not praise it. Why? I would argue that שכם has a connection to past, but not the sort they want to commemorate. Lots of bad things happened in שכם (starting with the rape of Dinah) but the one I would emphasize is the sale of Yosef: {:he} >יב וילכו אחיו לרעות אׄתׄ צאן אביהם בשכם׃ יג ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם; ויאמר לו הנני׃ --בראשית פרק לז {:he} >לרעות את צאן: נקוד על אֶׄתׄ, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן. --רש״י, בראשית לז:יב {:he} >ויבא שכמה: מקום מוכן לפורעניות שם קלקלו השבטים... --רש״י, בראשית לז:יד שכם is where the brothers conspired against Yosef, where he was sold into slavery. In our parsha, this place, the מזבח on הר עיבל, is described as מול הגלגל אצל אלוני מרה. What does מול הגלגל mean? {:he} >מול הגלגל: רחוק מן הגלגל. --רש״י, דברים יא:ל Now, גלגל is the place where בני ישראל camps during the initial years of the war, and it isn't named until they move there (it wasn't a city before that): {:he} >ויאמר ה׳ אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם; ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃ --יהושע ה:ט So ה׳ is saying now, in our parsha, "you will enter the land and call that first camp גלגל (because that is where חרפת מצרים will "roll" off you) and then go far away to שכם for this ceremony". גלגל means cycle. Shechem is where גלות מצרים started and Shechem is where it ends. The ברית of the ceremony of הר גרזים and הר עיבל is different from the ברית סיני. That was between ה׳ and the Jewish people. This is the ברית that formally united all the people into a whole: {:he} >הַנִּ֨סְתָּרֹ֔ת לַֽה֖׳ אֱלֹקֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֨ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עוֹלָ֔ם לַֽעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃ --דברים כט:כח {:he} >נקוד על ”לנו ולבנינו“ לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה. --רש״י, דברים כט:כח מול הגלגל means that the story has come full circle, גלותי את חרפת מצרים מעליכם, and they can get off the merry-go-round of Jewish history. The people are united and have overcome the hatred between brothers. Unfortunately it fails. בני ישראל do not bury שכם; they come back to it. {:he} >א וילך רחבעם שכם; כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו׃...טז וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אלהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד; וילך ישראל לאהליו׃... > יט ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃ > כ ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל; לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו׃ --מלכים א פרק יב {:he} >ויבא שכמה: מקום מוכן לפרענות, שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד, שנאמר וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶמָה. ---רש״י, בראשית לז:יד And still today, we are stuck in שכם and the internecine conflict that keeps us from finding המקום אשר יבחר ה׳.