בס״ד

Kavanot: רמז

Thoughts on Tanach and the Davening

How to Judge Robert Alter’s Landmark Translation of the Hebrew Bible » Mosaic » Mosaic

https://mosaicmagazine.com/essay/history-ideas/2019/02/how-to-judge-robert-alters-landmark-translation-of-the-hebrew-bible

Sacrificed Upon the Alter - Meir Y. Soloveichik, Commentary Magazine

https://www.commentary.org/articles/meir-soloveichik/sacrificed-upon-the-alter/

The Necessary Bad Faith in Reading the Bible as Literature » Mosaic » Mosaic To read the Bible merely as literature is to read it not so much without faith as in bad faith

https://mosaicmagazine.com/response/religion-holidays/2019/02/the-necessary-bad-faith-in-reading-the-bible-as-literature

ואמרו רבותינו (תענית כט) הם בכו בכיה של חנם ואני אקבע להם בכיה לדורות ולא ידעתי מאיזה רמז שבפרשה הוציאו זה אבל מקרא מלא הוא (תהלים קו כד-כז) וימאסו בארץ חמדה ולא האמינו לדברו וירגנו באהליהם ולא שמעו בקול ה׳ וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות אולי ידרש זה מפסוק (לא) וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה יאמר וטפכם כאשר אמרתם לבז יהיה בבא עת פקודתם כי אני פוקד עון אבות על בנים והבאתי אותם עתה שידעו את הארץ ידיעה בלבד אבל לא שיירשו אותה לדורות והכתוב ירמוז בכיוצא בזה ולא ירצה לגזור רעה רק בענין תוכחת על תנאי.

רמב״ן, במדבר יד:א

כלומר יסוד דברי בדברי דוד המלך. אבל הדרה קושיא לדוכתה — מנין למד זאת דוד המלך מן הכתוב בתורה?! להלן יציע הרמב״ן בלשון ״אולי״ את היסוד בכתוב לדברי נעים זמירות ישראל.

הרב יהודה קופרמן, פשוטו של מקרא חלק א, עמ׳ 265, הערה 44

והפרשה הזו, אע״פ שהיא אזהרה, לא נאמרה בלשון ”אם“, והטעם, כי הוא כמתנבא על עניינם, וידבר בלשון ישמש בשני פנים, בלשון אזהרה ובלשון עתיד לבא, יאמר שיעשו ויהיה להם ככה ולא יגזור עליהם. ומפני זה אמרו רבותינו (גיטין פח א) שרמז לגלות בית ראשון במלת ונושנתם בגימטריא, והיתה קבלה בידם כי יש בפרשה הזאת רמז לזמן הגלות, וכאשר בא עליהם התבוננו בה בינה.

רמב״ן, דברים ד:כה

ואמת כי בכלל תוכחותיו או נחמותיו במקומות רבים, הודיענו האותות והשמיענו הבאות, בן ברש בין בדיבור. כי הנה ראינו פרשת ״כי תוליד בנים״ מדברת בלשון מראה פנים לשני הצדדים יחד, רצוני לומר ללשון אזהרה ,והתראה וללשון עתיד ובא בלא תנאי וכו׳. ונרמז עוד באותה פרשה רמז לגלות כמנין ״ונושנתם״. ואולי גם כן נרמז בה חשבון הגאולה העתידה, אולי יתגלה מאותה פרשה סך החשבון הכמוס עמה.

רמב״ן, ריש ספר הגאולה, מובא ב־הרב יהודה קופרמן, פשוטו של מקרא חלק א, עמ׳ 267